מי הטביע חותמו יותר על ה-NBA, הארגנטינאי מאנו ג'ינובלי או הספרדי פאו גאסול?
אם מי יחשיבו בעוד 50 שנה כשחקן טוב יותר?
דיון הופס ליום שני PM: ג'ינובלי או גאסול? / מנחם לס
מי הטביע חותמו יותר על ה-NBA, הארגנטינאי מאנו ג'ינובלי או הספרדי פאו גאסול?
אם מי יחשיבו בעוד 50 שנה כשחקן טוב יותר?
שאלה טובה. שניהם מצוינים, לשניהם קריירות ארוכות, שניהם Hof לדעתי, אבל למיטב זכרוני גאסול הגיע להישגים משמעותיים בעיקר בלייקרס, וזקנתו של מאנו הייתה יותר מכובדת מזו של גאסול, כנראה גם בגלל פציעות, אז הייתי אומר מאנו.
חחחחחחח זה תלוי מאיזה צד אבותייך היו במסעות הצלב.
😉
אך באופן אישי אקח את מאנו.
שהוא עזב את בולוניה לא תיארתי גם בחלומותיי הפרועים ביותר שיגיע להישגים האלה…
בעוד פאו סומן בצורה ברורה בגיל צעיר מאוד.
מאנו הפתיע גם את הליגה והשחקנים. היה לו Grit שהאמריקאים כבר איבדו.
לא היה ברור איך בדיוק הוא עשה את זה, אבל הוא הפך לשחקן עילית בליגה הזו וקיבל את מלוא הכבוד מכולם.
פאו נולד עבור מלכות…מאנו השיג אותה בעצמו.
מאנו אישיות גדולה יותר ולדעתי הענווה גם שחקן הרבה יותר כיפי, אני אזכור אותו לטובה בשל זקנתו שאיבדה אותו לעומת גאסול והמסירות המרכיבות, ולכן אני הולך עם הארגנטינאי מביניהם
אחלה דיון, אבל עם כל הכבוד לג'ינובילי, שהוא שחקן הרבה יותר מגניב, נדמה לי שפאו פשוט היה שחקן חשוב יותר.
נראה לי שזה תלוי אם אתה ספרדי או ארגנטינאי….
אני אישית מצד אחד חושב שמאנו
מצד שני מי מכיר את אח של מאנו…..
בחירה קשה
בכל זאת מאנו. כי הוא לא היה 3 מטר
🙂
בחירה קשה…
*
תיקון: לדעתי כותבים ״הטביע״ ולא ״התביע״
גאסול ביי פר.
איך אפשר להשוות את גאסול שחקן שהיה מס 2 חשוב ביותר לקובי בראיינט והלייקרס הגדולה שהגיעה לגמר 3 פעמים ופעמיים ניצחה (ואם הוא לא היה מגיע בטרייד שקובי דרש קובי לא היה מגיע לכלום בלעדיו).
גינובילי תמיד ייזכר כשחקן שישי מהטובים בהיסטוריה סוג של לו וייל עם קסם מיוחד שהיה חלק השושלת של הספרס אבל מפה ועד להשוות אותו לגאסול זה מוגזם מאוד.
ואם גארנט ופרקינס לא היו נפצעים גם עם פאו קובי לא מגיע לכלום.
ואם ביינום לא היה פצוע היו מחסלים את בוסטון ב-5
מאנו היה שחקן מעולה וגאסול קצת יותר מעולה.
הפער ביניהם אינו ממש גדול ושניהם היו חשובים מאוד לקבוצותיהם.
את התשובה אחלק ל-2:
החלק הראשון הוא מבחן הנתונים.
אז התשובה פשוטה –
אני לא חושב שיש דרך להשוות בין מה שמאנו עשה ב-NBA, לבין מה שגאסול עשה.
גאסול הוביל כשחקן מס' 1 את ממפיס 3 פעמים לפלייאוף. וזה היה במערב הסופר תחרותי, כאשר הקלע הבולט לצדו הוא מייק מילר/ג'יימס פוזי.
גאסול נבחר 4 פעמים לחמישיית העונה, מהם פעמיים חמישייה שנייה (אנחנו מדברים על עמדת הפורוורד הסופר תחרותית).
לגאסול 11 עונות עם 17+ נק', 7+ רב'. 17 עונות של 10+ נק' למשחק. 5 עונות של דאבל דאבל. זו קריירה מטורפת. קריירה של HOF, ללא היסוס.
למאנו 12 עונות של 10+ נק' למשחק בקריירה, 7 מהן עם 15+ נקודות.
מאנו נבחר פעמיים לחמישייה שלישית ALL NBA.
.
נסכם את חלק א':
14,043 נק' בקריירה לג'ינובילי. 20,894 נק' בקריירה לגאסול.
2 ALL NBA לג'ינובילי. 4 ALL NBA לגאסול.
2 הופעות באולסטאר לג'ינובילי. 6 הופעות באולסטאר לגאסול.
כאמור, במבחן הנתונים זה "ניצחון" קל לגאסול.
.
רק מה, כדורסל הוא יותר מאוסף נתונים.
מאנו שיחק 16 עונות ב-NBA. בכולן הוא העפיל לפלייאוף.
באליפות של 05', זה לא מופרך לטעון שהוא היה השחקן הטוב ביותר בקבוצה (20.8 נק' ב-58% אפקטיבי אדירים, לצד 5.8 רב', ו-4.2 אסיסטים, היו לו באותו פלייאוף. במשחק מס' 7 בפיינלס מול דטרויט, הוא היה השחקן הכי טוב על הפרקט. הספרס ניצחו למרות 10 מ-27 של דאנקן, כאשר גינובילי נותן משחק יעיל של 23 נק', 8 מ-13 מהשדה, כאשר הוא קולע 9 מ-12 הנקודות האחרונות של הספרס באותו משחק (3 דקות אחרונות).
.
גם במקרה זה, המילים לא מצליחות לתאר עד כמה מאנו היה שחקן מיוחד. הוא הביא דברים חדשים למשחק. היורו סטפ? הוא הכוכב הראשון (למיטב זיכרוני) שהפך אותו לחלק בלתי נפרד ממשחקו. הפלופים? הוא הביא אותם לדרגת אמנות (וזה לא קטילה של מאנו. הוא פשוט היה שחקן מהסוג הזה, שפשוט עושה את מה שצריך בשביל לנצח).
.
השורה התחתונה –
אם בוחרים להתייחס לשאלה מס' 1 –
"מי הטביע חותמו יותר על ה-NBA, הארגנטינאי מאנו ג'ינובלי או הספרדי פאו גאסול?"
לטעמי, מאנו זוכה.
אם זו שאלה 2 –
"את מי יחשיבו בעוד 50 שנה כשחקן טוב יותר?"
אז נראה לי שמקבץ הנתונים של פאו (+ העובדה שהוא אכן היה שחקן נהדר) יכריע את הכף לטובתו.
אחלה תגובה גיא. השאלה את מי יחשיבו כשחקן טוב יותר מטעה, כי מדובר בשני שחקנים בעמדות שונות ועם סגנונות אחרים ולכן לדעתי זה פחות נכון לשאול שאלה ככ מופשטת. המשותף לשניהם לדעתי היא בעיקר חוכמת המשחק והכישרון הטבעי. את גאסול בתחילת הקריירה, גם באירופה, פחות אהבתי בעיקר בגלל הבכיינות שהיתה טבועה בו כנראה מעצם היותו פרוספקט נבא מגיל צעיר (קצת כמו אבדיה לצערי..). בנבא הוא מאוד התקשח והכישרון הנהדר שלו קיבל ביטוי בשנים בממפיס ובלייקרס. מאנו לעומת זאת נופל מפאו בסטט׳ היבשה אבל כל מי שראה אותו בשנים הגדולות בטח מסכים שניצוץ הגאונות שהוא הביא איתו למשחק היה משהו מיוחד. השליטה שלו בגוף עם ההטעיות שאולי רק הארדן היום מסוגל לבצע היו מדהימות. תחושה מושלמת למשחק עם קילר אינסטינקט ששמור לגדולים באמת. אולי בהגדרה מאנו היה שחקן שישי אבל במאני טיים הוא היה משתלט על המגרש ואני זוכר את הקרבות הנהדרים שלו עם בריאנט בשיאו שאמר שמאנו הוא השחקן שהכי קשה לשמור עליו. לדעתי מאנו פשוט גאון כדורסל ואני ממליץ לכל מי שלא ראה אותו משחק לשבת מול היילייטס שלו ולתפוס את הראש. גאסול שחקן נהדר אבל זה של מאנו בלי תחרות.
באטמן 🙂
גיא עשית מאמץ יפה לקרב את מאנו לפאו אבל לא אותה ליגה. פאו בגדול ובהרבה. גינו היה 3 ו4. פאו היה 1 ו2 לא אותה תחרות. פאו גם היה שחקן טוב יותר.
גינו חמוד נחמד ואני יודע שעפים עליו פה כי הוא לבן וספרסי אבל הוא לא פאו
מאנו היה שחקן מעולה וגאסול קצת יותר מעולה.
הפער ביניהם אינו ממש גדול ושניהם היו חשובים מאוד לקבוצותיהם.
ושניהם בהחלט באותה ליגה גם אם גאסול טוב יותר.
ואם לא היו נגזל ממנו ה-fmvp באותו הגמר?
גאסול טוב יותר, אבל ג'ינובלי שחקן הרבה יותר ייחודי.
בעוד 50 שנה גאסול ייכנס לפרויקט האגדות של הופס, ואילו ג'ינובלי לפרויקט שחקנים שאסור לשכוח…
בדיוק
שמעון, הגרבטר שלך זה ה GOAT של כל הגרבטרים באחוזי השימוש
הגרבטר הכי טוב באתר זה גוף של עז עם הראש של לונזו. שלי לא ברמה הזאת
פאו בגדול. קריירה הרבה יותר מרשימה הרבה יותר דומיננטי והיה מס 2. לא קרוב אפילו
הפער ביניהם לא כזה גדול והקריירה של פאו יותר מרשימה בבירור אך לא הרבה יותר וגם של מאנו מרשימה ושניהם היו מאוד חשובים לקבוצותיהם ושותפים בכירים לאליפויות.
מאנוווו!!!!!
אני לא מאמין שהשאלה הזו בכלל עולה פה באתר כזה מכובד.
טוב יהיה אם הפוסט הזה יימחק, הוא לא מוסיף כבוד לאתר.
ברור שג'ינובילי הותיר חותם הרבה יותר גדול.
מאנו הוא מה השחקנים הטובים והמרתקים ביותר שהליגה ידעה.
בעוד עשור אף אחד לא יזכור מי זה גאסול.
תגובה ציונית הולמת
🙂
בהחלט לא תגובה הולמת כי היא לא נכונה. את שניהם יזכרו ככוכבים רציניים וחשובים מאוד לקבוצותיהם ופאו נחשב בעמדתו יותר ממה שמאמו בעמדתו ובכל מקרה לא פחות.
בהחלט יזכרו היטב את גאסול ככוכב משמעותי בליגה ואחד הפאוורים הטובים ביותר בעשור הראשון של שנות האלפיים והשחקן השני בחשיבותו בלייקרס של קובי.
כמו שגיא אמר.
.
הראש אומר פאו, הלב אומר מאנו.
.
גינובילי אצלי מתחרה חזק על השחקן האהוב עליי מעולם. הוא בודאי טופ 3, מתחרה עם ווייד על המקום הראשון כנראה.
מה שמשותף לשניהם, וזו דעתי האישית הסובייקטיבית, הוא שלשניהם הגיע פיינל אמ וי פי, אבל הכבוד המסריח של האמריקנים נתן אותם לקובי ודאנקן במקום.
הזוי שמאנו היה רק פעמיים באולסטאר…
כמובן שהגיע לו fmvp, ווינר ברמות הכי גבוהות.
מבחינת לסחוב קבוצה אז פאו, בנבחרת אגב לדעתי היו באותה רמת חשיבות, בשתי נבחרות תחרותיות מאוד.
יש מצב שמאנו קצת "נדפק" מלהיות בורג מרכזי במכונה, כי ההיסטוריה תזכור אותו כך.
מבחינתי 2 אגדות, יכול להיות מעניין להשוות את קריירות הנבחרות מתישהו, 2 מהגדולות ביותר אי פעם.
לדעתי לגאסול הייתה תקרה יותר גבוהה והשיא שלו היה מעל השיא של ג'נובלי.
אבל, וזה אבל גדול ג'נובלי היה עיקבי ברמה גבוהה ובאופן קבוע מילא את התפקיד הנדרש ממנו בקבוצה.
לכן לדעתי ג'נובלי שחקן שלם יותר, טוב יותר ומוצלח יותר לאורך הקריירה.
דווקא גאסול היה מוצלח יותר לאורך הקריירה בהישגים האישיים. מאנו זכה ביותר אליפויות כי שילק הרבה יותר שנים במועמדת לאליפות. רך מאנו לא היה טוב יןתר אלא אם כבר אס להפך.
הלב אומר מאנו. הראש גאסול.
מבחינת כדורסל – גאסול. כי הוא לגמרי HOF.
מבחינת הרגש – מאנו, כי הוא בן אדם כמונו, כי הוא לוחם שאתה לא רוצה בקבוצה שמולך.
בשבילי – מאנו. בשביל ההיסטוריה גאסול.
שניהם אגדות, אבל אני על הסירה של גאסול (עוזר לפליטים בלב ים). מה שכן, בהחלט יכול להבין את מי שבחר אחרת, מאנו קוטל הערפדים הוא יחיד סגולה
אני מת לראות שילוב שלהם נראה לי יופי של שחקן . בתכלס לאחר שקראתי בעיון את הדיון הבנתי שאני אחליט רק אחרי איזה בירה שתיים עם כל אחד מהם בנפרד
גאסול, וזה אפילו לא קרוב. על מי הייתי משלם ליג פאס? מאנו כמובן, אבל זאת לא הייתה השאלה
זה בהחלט קרוב כי שניהם היו שחקנים מאוד חשובים לקבוצותיהם ולגאסול אין קריירה הרבה יותר מרשימה מלפאו.
וואו. קשה. הגיון מול רגש. בעיני ברור שגאסול עדיף מבחינת הישגים ומספרים. אבל מאנו…מאנו זה כמו מופע קסמים שמפציע פתאום באמצע הרצאה על ביטח לאומי. ליבי איתו. אבל הראש טוען שפאו גדול יותר. ולכן לא אחליט ואשאיר את זה תלוי באויר, או יותר נכון, מתפתל ברקיע כמו נחש שבלע יורוסטפ
+אין סוף.
האיש הזה תפס עטלף ביד בקאץ' אנד קאץ'!
זה הישג שהוא מוביל על פאו, האמת מקום ראשון בהיסטוריה .
.
יש לו גם זהב אולימפי וזה בתור מוביל הנבחרת למי שקורא לו 3 4 בהיררכיה. אמנם אולימפיאדה זה לא אן בי אי, אבל אם יש תחרות נוספת שהשחקנים בליגה רוכשים לה כבוד זה הטורניר האולימפי, וגינובילי היחידי בעידן המודרני (מאז הקמת הדרים טימס) שיכול להגיד שהוביל נבחרת לא אמריקאית לזהב.
ולפאו יש אליפות עולם אם וי פי אליפות עולם ו3 יורובאסקט .
שניהם הטביעו חותם דומה. לגאסול קריירה יותר מרשימה אך לא בפער כ"כ גדול לעומת כמה תגובות כאן שטענו אחרת. מאנו ייזכר כשחקן מאוד ייחודי. ושניהם ייזכרו כשחקנים מאוד חשובים לקבוצותיהם
נתונים זה לחלשים. זה לא משנה שלגאסול היתה סטטיסטיקה טובה יותר או הישגים טובים יותר. ההילה של מאנו היא משהו שממנה עושים אגדות.
יש שמועה שהציעו למאנו להכניס (רק) את הביצים שלו להיכל התהילה של הכדורסל, אבל הם לא נכנסו בדלת.
סתם אוהדי ספרס מנפחים אותו כי הוא לבן. שחקנים שחורים יש מלא כמוהו. היה שחקן מעולה אבל לא צריך להגזים
אצל קובי, מספר 2 היה גם קובי, ככה ששניהם היו בפריים בתור מספר שלוש. לדעתי מאנו, למרות שבדראפט סטייל שמעון גאסול נבחר קצת קודם
מאנו הוא אחד האנשים הכי מגניבים שהיו פה, ארחנטינו אמיתי, שיודע להעריך בדיחה טובה לפני כל דבר אחר.
למי שלא מכיר, הנה ממתק.
הספרז הגדולים היו גם עושים פרסומות מקומיות קבועות לאיזו רשת מוצרי מזון. בכיכובם של מאנו השובב, טימי הציני, טוני האליטיסט, וקוואי בתור הילד המגודל. פה ושם הצטרפו אליהם גם דני גרין, פטי מילס עם המבטא שכולם עפים עליו, ואפילו פאו.
כמה מהן ממש חמודות. גורמות לך להאמין, שככה גם נראו החיים שלהם בחדר ההלבשה, בדיוק ההיפך מהכוכבים הגדולים והמלאים מעצמם.
זה לקט:
https://www.youtube.com/watch?v=Hp2qTxeQDzc
כשפאו גאסול ינצח את נבחרת אמריקה ויהפוך את ספרד לאלופת העולם אני אתן לו את הבכורה.
עד אז מאנו בטיי ברק
אני חושב שמאנו היה יכול להוביל קבוצה בתור שחקן מס 1. העובדה שהכילו המתקדם הוא חסם את הארדן אז בפלייאוף מראה על שחקן שחקן. פאו נדד יותר מידי לטעמי… בסופו של דבר סופרים אליפויות. גם לכרמלו יש סטטיסטיקה מנופחת אבל כריס בוש עדיף עליו
כל המשחקים האלה, "מי יותר גדול", לוקים בבסיס שלהם. כי הם מערבבים מידע אובייקטיבי, מוסכם, ולא משנה מי נשאל לגביו – להרגשה אישית, פרטית, שאיננה ניתנת לכימות.
למשל, הרבה אנשים אומרים, "אני אוהב את A, למרות ש-B היה יותר גדול".
רגע. מה זה בכלל משנה ש"B היה יותר גדול"? מבחינתך, ועל זה השאלה – A הוא הנבחר. אותו אתה תזכור, הוא הסב לך יותר הנאה, אליו תתגעגע. הוא השחקן שאתה מעדיף.
"B היה יותר גדול"? זה ידוע. כי זה נקבע עפ"י מדדים מוסכמים. "הוא היה יותר גדול, כי היו לו יותר תארים, יותר ריבאונד, יותר סקרין-אסיסט", לא חשוב מה. כאילו, "מבחינת הצדק היבש, B יותר גדול".
אבל לזה לא צריך שום דעה אישית. אלה מספרים מוסכמים. כל ילד יכול לפתוח בסקטבול רפרנס ולראות בעצמו.
אין שום עניין בתשובה לשאלה הזו, כי אין התחבטות, יש רק נתונים יבשים. "B היה יותר גדול" זה כמו להגיד, השמש זורחת בבוקר.
כן, כולם יודעים את זה. לכן השאלה היחידה שמעניין לשאול היא, מה אתה מעדיף, שמש או ירח.
אז מאנו.
מאנו ב +1000
אין תחליף לווינריות,עילוי
שאלה מאוד קשה דוקטור
כמו לתת למומי לבחור אם הוא מעדיף לשם ראש על השד הימני של סילבי או לשם ראש על השד השמאלי של אוקסנה הי״ד
לכל אחת יש את הפלוס שלה
מומי תמיד לא אהב את הפרצוף ערבה בוכייה של גאסול ואת האף עוצר הטרמפים של מאנו
אם אין ברירה נלך על נוביצקי זה כמו לבחור בשד ימין ושמאל של ג’ניפר
🤢
ג'ינובילי, בקלות.
גאסול שחקן עצלן ובכיין שהתמזל מזלו לשחק לצד קובי.
ברוך שובו של המומי הי״ד
גאסול העצלן ניצח במו ידיו וריבאונדיו (22) את הסלטיקס במשחק 7 בגמר ב-2000, במשחק שקובי שפך בו לאגר. כבוד לאציל הספרדי בבקשה
18.
אבל בהתעלם מהקטנוניות שלי(ההבדל בין 18 ל-22 ריבאונדים), הנקודה שלך מדויקת. גאסול הוא (לדעתי) הסיבה המרכזית שהלייקרס ניצחו את אותו משחק 7.
צריך גם להדגיש את העובדות ש-
9 מאותם ריבאונדים היו בהתקפה. שהוא הוסיף 2 גגות (והמון מלחמה) באותו משחק. ש-4 מסך לא מזהיר של 11 אסיסטים של הלייקרס באותו משחק היו של גאסול. שבכלל, הלייקרס ניצחו את משחק 7 בזכות הליחמה מתחת לסל של הצמד גאסול את אודם.
קובי בחיים לא שפך שום לאגר, זה בכלל היה לברון, וריי אלן הציל אותו. ביחד עם קיירי
מאנו בתור מס 1 היה מוביל קבוצה לבחירה ה1 בדראפט
יש הבדל בין מי טוב יותר לבין מי יזכרו יותר.
אנשי המספרים יילכו על גאסול .
אנשי הסיפורים יילכו על מאנו .
אגב גם בנבחרות שניהם עשו דברים גדולים
מאנו זהב וארד אולימפי וכסף אליפות עולם .
גאסול זהב אליפות עולם ועוד 3 יורובאסקטים + כמה מדליות נוספות כולל 2 כסף וארד אולימפים .
אין דיון. מאנו בלב לנצח. וזה לא מוריד מהגדולה של פאו. למאנו יש את הקסם המיוחד, שיש רק לנדירים שבשחקנים. אלו שמחשמלים את כל האולם וכל הצופים בבית, עושים דברים בלתי אפשריים וגאוניים. ומה לעשות שאת זה אנחנו מעריכים יותר מאשר את מיצוי הפוטינציאל המעולה שעשה גאסול.
במקרה של שניהם זה היה מלווה בתארים הכי טובים, גם בקבוצות וגם ובנבחרת, כך שזה מכוסה וזה לא יוצר את ההבדלה בינהם.
פעם ראשונה שאני מסכים עם ישראל קרמר. גאסול לוקח
ההשואה בין שני השחקנים האלה די מטומטמת ולא עושה איתם חסד. מה הקשר בין שניהם, שהם לבנים דוברי ספרדית?
התפקיד שלהם על המגרש היה שונה לגמרי וכך גם ההרכבים שלצדם הם שיחקו.
הם שני ענקים שזכינו לראות בלייב, דיינו.
הכותרת קצת פתטית היות ובעוד 50 שנה לא יזכרו אף אחד מהם כמו המון אגדות NBA שחוץ ממנחם ושימי ריגר לאף אחד אין מושג מי הם היו והאמת גם לא אכפת מי הם היו אז למעשה הדיון הוא דיון שרק ואין דרכי בכך
סרק